כמה ישראלים כבר משתמשים ב-AI, באילו כלים ובאיזו תדירות? אלו שאלות שאני שומע כל הזמן ממקבלי החלטות - מנכ״לים, CMOs, מנהלות שיווק ומנהלי מחלקות SEO/GEO.
75% מהעובדים בישראל משתמשים ב-AI מחוץ לעבודה לפחות פעם בשבוע, אבל רק 57% משתמשים בו בעבודה, כך עולה מסקר בנק ישראל והמכון הישראלי לדמוקרטיה. אבל הנתון הזה לבדו לא מסביר איך AI נכנס לשגרת העבודה בישראל. התמונה מתבהרת כשמסתכלים גם על הכלים, התדירות וההבדלים בין קבוצות.
אספתי כאן מחקרים על השימוש ב-AI בישראל, השוואה לארה״ב ומחקר בינלאומי על השפעת תשובות AI על רכישת תוכנה. לצד הנתונים, אני מציג את הפרשנות שלי למשמעות שלהם עבור מותגים, מתוך העבודה עם לקוחות. פרטי המחקרים והמדגמים מרוכזים בסוף העמוד, ואעדכן אותו כשיתפרסמו נתונים חדשים.
באילו כלי AI ישראלים משתמשים הכי הרבה?
88% מהישראלים הבוגרים משתמשים ב-ChatGPT, כך עולה ממדד 2026 של איגוד האינטרנט הישראלי, שנערך במאי 2026 בקרב 1,040 משיבים ולפי הפרסום מבוסס על מדגם מייצג. ג’מיני של גוגל נמצא במקום השני עם 73% שימוש, וקופיילוט של מיקרוסופט עם 28%. הפרסום מציין ש-35% ממשתמשי ChatGPT משתמשים בו מדי יום.
בהשוואה למדד 2025, השימוש הכללי ב-ChatGPT עלה מ-85% ל-88%. ג’מיני עלה מ-49% ל-73%, וקופיילוט נשאר על 28%.
להערכתי, השימוש בג׳מיני ימשיך לצמוח בזכות יתרון ההפצה של גוגל. השילוב ב-Gmail, Docs ו-Drive מביא את הכלי לסביבות שאנשים כבר עובדים בהן, בלי שיצטרכו לאמץ אפליקציה נפרדת. מודלי Gemini מפעילים גם את AI Mode ואת AI Overviews בחיפוש של גוגל, כך שאנשים פוגשים תשובות המבוססות עליהם גם בלי לפתוח את אפליקציית ג׳מיני. מבחינת מותגים, המשמעות היא שצריך לבדוק נראות גם בג׳מיני וגם בממשקי ה-AI בחיפוש של גוגל, ולא להסתפק ב-ChatGPT.
הצמיחה של ג׳מיני לא מחייבת ירידה בשימוש ב-ChatGPT. אנשים יכולים להשתמש בכמה כלים בהתאם למשימה, ולכן שיעורי השימוש האלה אינם נתחי שוק שמסתכמים ב-100%.
לדעתי, אפשר להסביר חלק משיעור השימוש בקופיילוט דרך הנוכחות של מיקרוסופט בארגונים. מהניסיון שלי עם לקוחות, כשארגון כבר עובד עם Microsoft 365, קל יותר לקדם שימוש בכלי שמשתלב בסביבת העבודה הקיימת ונותן מענה לדרישות אבטחת המידע והפרטיות שלו. זה יתרון משמעותי בדרך לאימוץ, מעבר ליכולות של הכלי עצמו.
מי משתמש ב-AI בישראל?
בקרב עובדים בני 25 עד 34, 62% משתמשים ב-AI בעבודה לפחות פעם בשבוע. בקרב בני 35 עד 44 השיעור עומד על 63%, בקרב בני 45 עד 54 על 53%, ובקרב בני 55 עד 64 על 45%, לפי סקר בנק ישראל והמכון הישראלי לדמוקרטיה.
גם ההשכלה קשורה לשיעור השימוש בעבודה: 43% בקרב בעלי 12 שנות לימוד או פחות, 62% בקרב בעלי תעודה על-תיכונית שאינה אקדמית, 57% בקרב בעלי תואר ראשון ו-68% בקרב בעלי תואר מתקדם. בחלוקה לפי קבוצת אוכלוסייה, השיעור עומד על 59% בקרב יהודים שאינם חרדים, 50% בחברה הערבית ו-49% בחברה החרדית.
מדד איגוד האינטרנט מודד שימוש כללי בכלים, ולא שימוש בעבודה. במדד 2026, השימוש ב-ChatGPT עומד על 90% בקרב בני 18 עד 22 ועל 80% בקרב בני 60 ומעלה. בחברה הערבית השיעור עומד על 90%, ובקרב יהודים דתיים וחרדים על 88%. שימוש כללי בכלי ושימוש שבועי בעבודה הם מדדים שונים, ולכן הנתונים האלה אינם סותרים את הפערים שמצא סקר העובדים.
איך עובדים בישראל משתמשים ב-AI?
סקר העובדים של בנק ישראל והמכון הישראלי לדמוקרטיה נערך בנובמבר ובדצמבר 2025 בקרב 1,318 מועסקים בני 25 עד 64. הסקר כלל דגימת יתר של החברה הערבית והחרדית, והתוצאות שוקללו לפי סקר כוח האדם של הלמ”ס. שימוש תדיר מוגדר בו כשימוש לפחות פעם בשבוע.
57% מהעובדים משתמשים ב-AI בעבודה לפחות פעם בשבוע: 26% מדי יום ו-31% לפחות פעם בשבוע. מחוץ לעבודה השיעור מגיע ל-75%, מהם 42% מדי יום ו-33% לפחות פעם בשבוע. 98% מהמשיבים שמעו על הכלים.
הפער בין השימוש מחוץ לעבודה לשימוש בעבודה עומד על 18 נקודות אחוז. בקרב יהודים שאינם חרדים הפער עומד על 20 נקודות אחוז, בחברה הערבית על 13 נקודות אחוז ובחברה החרדית על 6 נקודות אחוז.
מבחינתי, הפער בין שימוש בעבודה לשימוש מחוץ לה מראה שההיכרות של הציבור עם AI אינה תלויה רק בקצב ההטמעה אצל מעסיקים. קצב האימוץ בתוך החברה שלכם אינו מדד טוב למידת ההיכרות של הלקוחות עם AI.
טקסט ולמידה הם השימושים הנפוצים ביותר בעבודה. 58% מהמשתמשים נעזרים ב-AI ליצירה או ניתוח של טקסטים, 45% ללמידה והדרכה, 29% ליצירה או עריכה של תמונות, וידאו או קול, 21% לניהול עסקי או פרויקטים, 20% לשירות לקוחות, 16% לניתוח או תמלול של אודיו ו-11% לתכנות ובדיקת קוד. המשתתפים יכלו לבחור יותר מתשובה אחת.
עד כמה השימוש ב-AI נפוץ בהייטק הישראלי?
מחקר רשות החדשנות ומכון ברוקדייל כולל 523 משיבים, והנתונים שוקללו לפי גיל, מגדר ותפקיד. נתון תדירות השימוש מבוסס על 384 משיבים: 78% מהמשיבים לשאלת התדירות משתמשים בכלי GenAI מספר פעמים ביום, ו-17% מספר פעמים בשבוע. הדוח פורסם בנובמבר 2025.
המשתתפים גויסו דרך ערוצי רשות החדשנות ולא במדגם הסתברותי. השקלול משפר את ההתאמה לאוכלוסיית עובדי ההייטק, אך אינו מבטל הטיה אפשרית של מי שבחרו לענות. המחקר מתאר ענף אחד ושיטת גיוס אחרת, ולכן אי אפשר להשוות ישירות בין 95% בהייטק ל-57% בכלל העובדים.
מי משלם על כלי AI, ומה העובדים מפיקים מהם?
בקרב המשתמשים ב-AI בעבודה, 75% נעזרים בעיקר בגרסאות חינמיות, 12% משתמשים בכלים במימון המעסיק, 9% משלמים בעצמם ו-4% מקבלים מימון מגורם אחר.
בקרב מי שמשתמשים ב-AI בעבודה לפחות פעם בשבוע, 41% אמרו שהוא מאפשר לבצע משימות קיימות מהר יותר, 32% שהוא מסייע ביצירת רעיונות חדשים, 30% שהוא מאפשר עבודה באיכות גבוהה יותר ו-23% שהוא מסייע בקבלת החלטות. היה אפשר לבחור יותר מתשובה אחת. אלו השפעות שהעובדים מדווחים עליהן, ולא מדידה ישירה של התפוקה.
למה חלק מהעובדים עדיין לא משתמשים ב-AI?
לפי סקר העובדים של בנק ישראל והמכון הישראלי לדמוקרטיה, בקרב מי שמשתמשים ב-AI לעיתים רחוקות או אינם משתמשים בו, 56% אמרו שאין להם צורך בו בעבודה. 10% אמרו שאינם יודעים להשתמש בו, 12% ציינו חששות מפרטיות, מאבטחת מידע או מטעויות, ו-15% בחרו “אחר”.
ממה העובדים חוששים בשימוש ב-AI?
בקרב כלל העובדים, החשש הנפוץ ביותר הוא טעויות בתוצרי AI, שציינו 39%. אחריו מגיעים אובדן משרות והחלפת עובדים, 22%, מתקפות סייבר או דליפת מידע, 21%, ופגיעה בפרטיות, 19%. היה אפשר לבחור יותר מתשובה אחת, ו-26% השיבו שאינם חוששים.
איך הישראלים בהשוואה לאמריקאים?
מדד איגוד האינטרנט הישראלי ו-Pew Research Center אינם מודדים בדיוק את אותו הדבר. בישראל המדד מפרט שימוש בכלים ספציפיים: 88% משתמשים ב-ChatGPT, 73% בג׳מיני ו-28% בקופיילוט.
בארה”ב נשאלו הבוגרים על שימוש בצ׳אטבוט AI כלשהו. לפי Pew, 49% מהבוגרים משתמשים בצ׳אטבוט AI, 44% משתמשים ב-ChatGPT ו-24% משתמשים בצ׳אטבוטים מדי יום. 42% מהבוגרים מדווחים על שימוש בצ׳אטבוטים לחיפוש מידע.
הנתון על חיפוש מידע ממחיש שצ׳אטבוטים כבר משמשים לאיסוף מידע, פעילות שרלוונטית ישירות לעבודת SEO ו-GEO.
איך תשובות AI משפיעות על בחירת מותגים וספקים?
הדוח של G2 מבוסס על סקר אינטרנטי שנערך במרץ 2026 בקרב 1,076 אנשים שמחליטים או משפיעים על רכישת תוכנה לעסקים בצפון אמריקה, אירופה, המזרח התיכון, אפריקה ואסיה והפסיפיק.
71% מהמשיבים נעזרים בצ’אטבוטים בשלב כלשהו של הבירור לפני רכישת תוכנה, ו-51% מתחילים את הבירור בצ’אטבוט לעיתים קרובות יותר מאשר בגוגל. 85% אומרים שהדעה שלהם על חברה משתפרת כשהיא מוזכרת בתשובת AI. אצל 69% הצ’אטבוט הוביל לבחירה בחברת תוכנה אחרת מזו שתכננו, ו-33% בחרו בספק שלא שקלו קודם.
הממצאים מצביעים על כך שתשובות AI יכולות להכניס ספק לרשימת האפשרויות גם בלי שהלקוח חיפש אותו בשם. לכן בדיקת נוכחות ב-AI צריכה לכלול שאלות על קטגוריות, צרכים והשוואות, לצד שאלות על המותג עצמו.
איך נאספו הנתונים?
כל מחקר מגדיר “שימוש” אחרת: שימוש כללי בכלי, שימוש מדי יום, שימוש לפחות פעם בשבוע בעבודה או שימוש בצ’אטבוט במהלך רכישת תוכנה. לכן אני מציג את המדדים בנפרד ולא מחבר אותם לאחוז אחד.
-
איגוד האינטרנט הישראלי, מדד 2026: נערך בין 1 ל-31 במאי 2026 בקרב 1,040 משיבים לפי הפרסום, מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת. מודד שימוש בכלים ספציפיים, ChatGPT, Gemini ו-Copilot, ושימוש יומיומי ב-ChatGPT.
-
איגוד האינטרנט הישראלי, מדד 2025: פורסם בינואר 2026 ומתייחס לאוכלוסייה הבוגרת בישראל. הנתונים מבוססים על סקרים תקופתיים במדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית, אך איגוד האינטרנט לא מפרט בעמוד את מספר המשיבים.
-
Pew Research Center, Americans and AI 2026: נערך בין 17 ל-23 בפברואר 2026 בקרב 5,119 בוגרים בארה”ב, פורסם ב-17 ביוני 2026. השאלה: האם אתם משתמשים בצ’אט AI כמו ChatGPT, Gemini או Copilot.
-
בנק ישראל והמכון הישראלי לדמוקרטיה, אימוץ בינה מלאכותית בשוק העבודה בישראל: נערך בנובמבר-דצמבר 2025 בקרב 1,318 מועסקים בגילאי 25 עד 64. טיוטה לדיון, כנס אלי הורביץ 2026.
-
רשות החדשנות ומכון ברוקדייל, השפעת הבינה המלאכותית על מקצועות ותעסוקת ההייטק: דוח מנובמבר 2025 על סקר אינטרנטי בקרב 523 משיבים, שהופץ בערוצים הרשמיים של רשות החדשנות. התוצאות שוקללו לפי גיל, מגדר ותפקיד על בסיס נתוני הלמ”ס, ונתון תדירות השימוש מבוסס על 384 משיבים.
-
G2, The Answer Economy: סקר אינטרנטי ממרץ 2026 בקרב 1,076 אנשים שמחליטים או משפיעים על רכישת תוכנה לעסקים בצפון אמריקה, אירופה, המזרח התיכון, אפריקה ואסיה והפסיפיק. זה אינו מדגם ישראלי.
המחקרים שמוצגים כאן אינם בודקים את שיעור השאלות המסחריות מתוך כלל השימוש, או את החלטת הקנייה של הצרכן הישראלי לאחר תשובה של AI.
