כתובות ה-IP של Googlebot: רשימה מלאה (מתעדכנת מדי יום מה-API הרשמי)

למה בכלל צריך את הרשימה הזו?

כדי לזהות בקשות Googlebot אמיתיות, להרחיק בוטים מתחזים ולפתור בעיות אינדוקס. כל אלה חלק מהעבודה בביקורת SEO טכנית של אתר.
זה מסייע במיוחד כאשר:

• מסננים תעבורה לפי IP או חומת אש
• מנתחים תעבורה בלוגים
• מאבחנים תקלות סריקה ב-Search Console
• מוודאים שאין בוטים זדוניים שמתחזים ל-Googlebot

הנתונים מתעדכנים אוטומטית מדי יום מה-API הרשמי של Google Search Central.

שלוש קטגוריות, חמישה קבצים

זו הנקודה שהכי מבלבלת, אז כדאי לסדר אותה מראש.

בתיעוד שלה גוגל מגדירה שלוש קטגוריות של סורקים: common crawlers, special-case crawlers ו- user-triggered fetchers^? מה זה user-triggered fetcher? ✕ user-triggered fetcher הוא בוט ששולף עמוד כי משתמש ביקש זאת עכשיו, ולא כחלק מסריקה יזומה. להגדרה המלאה של user-triggered fetcher ← . אבל היא מפרסמת חמישה קבצי JSON של טווחי IP. המספרים לא תואמים כי הקטגוריה השלישית מתפרסת על שלושה קבצים נפרדים.

כדי לאמת בקשה, צריך לבדוק אותה מול הקובץ הנכון, לא מול הקטגוריה.

1. Googlebot רגיל (Common Crawlers)

הסורקים הקלאסיים של Google Search.

Reverse DNS:
crawl-***.googlebot.com
geo-crawl-***.geo.googlebot.com

רשתות: 317 (170 IPv4, 147 IPv6)

2. סורקים מיוחדים (Special Crawlers)

סורקים של מוצרים ייעודיים (AdsBot,‏ Video, ועוד).

Reverse DNS: rate-limited-proxy-***.google.com
רשתות: 272 (136 IPv4, 136 IPv6)

3. פעולות משתמש (User-Triggered Fetchers)

היכן שהמשתמש מפעיל את ה-fetch בעצמו:
Feedfetcher,‏ Site Verifier,‏ Read Aloud, שירותים חיצוניים, וגם סוכני ה-AI של גוגל.

זו הקטגוריה שמתפרסת על שלושה קבצים, וכדאי להכיר את ההבדל ביניהם:

• user-triggered-fetchers.json – פעולות שלא רצות על תשתית גוגל. ה-reverse DNS שלהן מסתיים ב-gae.googleusercontent.com
• user-triggered-fetchers-google.json – פעולות שגוגל עצמה מפעילה. ה-reverse DNS שלהן מסתיים ב-google.com
• user-triggered-agents.json – הקובץ הייעודי לסוכני ה-AI

רשתות בשני קבצי ה-fetchers: 1,554 (777 IPv4, 777 IPv6)
רשתות בקובץ הסוכנים: 20 (12 IPv4, 8 IPv6)

הטבלה למעלה מציגה את קובץ הסוכנים בנפרד, כי טווחי ה-IP שלו נפרדים. חשוב לא להתבלבל: זו הפרדה של רשימות IP, לא קטגוריה רביעית של סורקים. בתיעוד של גוגל הסוכנים יושבים בתוך הקטגוריה הזו.

נתונים סטטיסטיים על טווחי ה-IP

התפלגות הרשתות לפי סוג

על טווחי CIDR

גוגל עברה לפרסם בלוקים קטנים ואחידים במקום טווחים רחבים:

• רוב הבלוקים ב-IPv4 הם /27 (עד 32 כתובות כל אחד)
• רוב הבלוקים ב-IPv6 הם /64
• הבלוק הקטן ביותר: /28, הגדול ביותר: /16

השוואה לסורקים אחרים

• Googlebot – רשימת IP מלאה, מתעדכנת יום-יום
• Bingbot – רשימה רשמית ב-bing.com/toolbox/bingbot.json
• Facebook Crawler – חלקית
• Semrush Bot – רשימה פומבית זמינה

איך לאמת Googlebot בפועל

1. בדיקת Reverse DNS

host 66.249.66.1

פלט חוקי ייראה כך:

1.66.249.66.in-addr.arpa domain name pointer crawl-66-249-66-1.googlebot.com

2. בדיקה מול טווחי ה-CIDR (מהטבלה למעלה)

למשל, לאשר גישה ל-Googlebot בלבד ב-iptables:

iptables -A INPUT -s 66.249.64.0/27 -j ACCEPT

3. שימוש ב-Nginx

geo $is_googlebot {
    default 0;
    66.249.64.0/27 1;
    # ... רשתות נוספות
}

4. שליפת ה-JSON API

curl https://developers.google.com/static/crawling/ipranges/common-crawlers.json

פלט לדוגמה:

{
  "creationTime": "2026-07-24T14:46:00.000000",
  "prefixes": [
    { "ipv4Prefix": "66.249.64.0/27" },
    { "ipv6Prefix": "2001:4860:4801:10::/64" }
  ]
}

גוגל מעדכנת את הקבצים האלה מדי יום.

מקורות

• Google Search Central – Verifying Googlebot
• JSON IP Ranges API
• תיעוד סריקה ואינדוקס של Google Search

עדכון אחרון: 2026-09-08